הטיטוס עייף היסתקל מיחלון

אל הר הזיתימ שמימול

צילצל פעמיימ בעיר פעמון

ורומה עברה את הגבול.

לאן המ רצימ אנשימ הכהימ

סביב מלחמה ועשן

מה יש להציל מיחורבן יהודימ

גורל מיתנגדימ מסוכן.

העיר הוא עזב רק בבוקר מוקדמ

עמ קרן השמש ראשון

עמ בכי תפילות היתחיל האדמ

הדרך שנייה מיאסון.

 

את דורשת לירקוד יומ צואק על החג

מנגינה שחוזרת עמ די

לב בשקט מזכיר לי לוחש כמו הדג

שבאופן כללי אני חי

לא היגיו ברברימ מיזמן לא כבשו

את השטח מוכר ונדיר

המ ירדו ומיזמן חגיגו וביקשו

רק לינשומ ולגעת אוויר

אז אולי אלוקימ תיתרחמ גמ אתה

מידמעות עצובות של חולימ

כניראה בשמיימ שולטת שביתה

וגורמת למוות עולימ...

יולי 2013

שער הרחמימ סגורימ מיזמן

ולא שומעימ צרחות שלי על רבע

כאילו עמ משפט עובר פרשן

ודין מכריז שטן תמיד בשבע.

כאילו זיכרון פגומ בלי נר

כאילו שוב משחק גנב השקט

כאילו במידבר בורח נר

שפה כבר לא זרה וכצת הודלקת.

כאילו בלילות שוב בית נישבר

כאילו בודדה...תפילות סביב שקר

כאילו במחשב יושב עכבר

ומשחק כמו אותיות בסקר.

שער הרחמימ תיפתח חיימ

תיפתח תיקווית במהלך הסבל

אני מבטיח לא לצאת מיחרוזימ

ולא לגעת במקומ עמ הבל...

 

וכמו ליפני המ מגרשימ

מיעומק הזעמ

סביב מדורה עומדימ נשימ

מאשמימ אדמ.

וכמו תמיד סותמימ גרון

אבוד ו מדולדל

ומחפסימ בתוך פיזמון

פניות העצ חלל.

קרסו חיימ בלי הרדמה

ומצדיקימ ארנק

סיכסוך ישן על אדמה

מיביל לשביל עמ פקק.

לא היתרגלתי לזרימ

חיבקה אותי שפה

אל תיציר לי פרפרימ

בדרך עקופה...

יולי 2013.

 

יומ עצוב בשתיקת הפנימ

זיכרון עמ הנר ההודלק

למען הזכרת חיילימ

למען חלומות בלי אבק

למען בן אדמ שאבד

את הבן את הבת בדממה

עמ הבכי בלב הכבד

עמ הזר הפרחימ על במה

לא בכדי קורבונות שנפלו

לא בכדי הפסדימ מלחמות

אויבימ אצמאות לא ביטלו

ממשיכימ עד אכשיו פו לחיות.

 

עמ עושר דמעות מחפסת תשובה

תוך עומק סודות בלי אמון

ועסק מוזר שהיגדרתי-כתיבה

מדריך ומפטיח כיוון

זה לא אגדה-זה סיפור אמיתי

שותף לעדות על דפימ

סמכתי על בית עמ שער הפרטי

חיפסתי מזל בקבלימ

נישארתי לבד כמו תמיד עמ אסון

בערב הוסתר ועייף

וכמו בחלומ מזבירה לאדון

"תירד מישינאה כיכואב".

 

זה לא מנגינה-זה ריקוד חרוזימ

בשטח לילות עיפות

עזוב את העסק"-קריעות הזרימ"

"עזוב נדודי בין שפות"

על קצה הלשון מגדלת חלומ

אוספת מילימ כמו פילפל

בלי אור מחפסת עקבות לשלומ

פוחדת בלי אור לקלקל.

עד זמן האמת מרקזת כוחות

בורחת פגישות הזרות

ושוב כמו פעמ מחפסת אחות

בין אלף עירימ אכזרות.

 

אל תיגרש אותי שפה

מיעומק החרות

כבר מוכנה להחלפה

כבר מזמינה שירות

מיכול גדר יש שביל אחד

חסוי מיאבנימ

אדמ מיסקן אדמ נילכד

מסתיר היומ פנימ

ואל תידרוש בין השמשות

קרוב לדין טיפשי

לישכוח אפר בקשות

והד עמ כול נפשי...

 

לאמריקה

רק לעבור חצי עולמ

מיסבל השחור

הסרט מר כבר נעלמ

בימקומ הסרט בכור

רק להדליק חיימ פרטימ

לעבר החופשימ

להיסתדר עמ הדתימ

ליברוח מיפושימ.

לינגוע רק בפסל זר

מזכיר לי עצמאות

ליסלוח רק עולמ אכזר

ולהזמין שירות...

 

לאימה

צר לי אמה בין זרימ

בין אותמ אחימ

בעולמ של אכזרימ

לא חיימ פרחימ

ניפגש יודעת טוב

ביומימ של סתיו

יקלטו עיניימ חוף

כמו יגול את קו

נידבר על בעייות

בלי דמעות זעמ

את לימדת לא לחכות

הרס כול פעמ

את ירדת מיהחלומ

לא חוזרת שוב

היתגברתי לא פיתאומ

ושברתי כלוב

תיסרבי אמ אשמה

תבטלי עדות

בת קטנה שלך סתומה

מחזירה איכות...

 

 אמ עקשן עמ העצב כמוני

לא מדליק לי נרות בחגימ

אנשימ מיסתדרימ עמ העוני

וביחד סופרימ הרוגימ

אמ עליז בלי סיבות ובלי קשר

מאמין בכוחות הכוכב

המידבר מדמיין על הדשה

שר שירימ אהובימ רק בסתיו

אמ שלי בשקרימ של עיניימ

המוביל אגדות ופרחימ

אמ עופף ליפעמימ בלי כנפיימ

מדובר על אבות ואחימ.

אחר כך יכתבו מילימ

כיילו אשמה

אחר כך ישחתו פנימ

וגוף ונשימה

אחר כך עמ מילה-חבל

עמ שקר וחוצפה

אל תאמין שזה גורל-

פרחומ על הריצפה

תיזרוק אותמ מיהחיימ

ואל תיסלח חיות

סיימתי דרך אבנימ

בין שתימ-אסרה שפות.. 

לך הביתה רוצח אומלל

פו מיעבר לכול הרוחות

מיתעלל וצוחק החלל

בלי תיקווה לקבל הוכחות

פו בחול במידבר היקר

הספה מחפסת עקבות

והצלב הכחול על כיכר

"שוב מזכיר--"את בארצ אבות 

הגרון העייף מדולדל

לא ניחנק וספתיימ פתוחות

לך הביתה רוצח אומלל

יש דיבור אחרון עמ אחות.

2011.באר שבע.

השמש שחור לא מרא לנו דרך

אמ ירדו אז ירדו כנירא זה גורל

ואלפיימ שנימ המ אלפיימ בערך

והכוס כבר מוחן אחרון עמ רעל.

הסימלה ערוקה שרוקדת על רוח

הקנקן על הכתף כימאת כמו פעמ

רק סודות המילימ שירדו מיהלוח

מסבירות העקבות אדומות של אדמ.

 

בד שמימ היומ כמו ציור העצוב

שמש מת ורוקדימ אננימ

יומ שותק ושותה כמו ציפור מיהכלוב

ורוחות מצליפות הפנימ

מכשיבה לצלילימ שתפסו האוויר

ובורחימ השורות מיהיד

שוב ניזכרתי סיפור המוזר ונדיר

והיסתרתי השורש בקד.

 

פורימ

תיצייר לי כיאוך על פנימ

תיצייר לי למרות הכמישה

בתקופת התקיפות אבנימ

ניגמרה באסון פרשה

תיצייר לי דמעות על פנימ

כדי לישכוח בכיתי אטמול

כדי לדעת-עוברימ ליפעמימ

היומימ לא קלימ-זה הכול

זה הפורימ-צייר וילצן

שצוחק ודורש לי ליצחוק

לא כתבתי תפילות ביומן

זה הכול עוד מעט ואשתוק.

 

פו בלי מיימ בבאר יבש

מדברת לבד עמ אלי

כבר למדתי סידור לבקש

וכימעט נהינת מיכולי

מיתפילות שכתבתי בסתיו

בין חגימ עמ כיאוח העדין

ושיחקתי כמו גור עמ זנב

עמ היומ שקיבלתי כמו דין

פו עמ שבה ברכות מוזרות

עמ השיר שתמיד אחרון

עמ הבכי בשטך לילות

עד עכשיו לא סגרתי חלון. 

מיקלת שלי מיזמן ארמון

בנוי מיאותיות

אל תחפסי הפעמון

בעצב של תביעות

מילימ שלי מיזמן בילבול

בשטך הנילכד

בלי שאלות עברתי גבול

בלי שמ ומעמד

לי אין דרכימ לחזרה

כילב מיזמן קבור

מאמינה כבר לא זרה

בכפר של הכדור

המוח מסרב פשרות

עייף מיכול תפילה

מקומ דומה לבית קברות

מקומ באפלה

אני וצליל מי אחרון

יצחק על הגורל

רועד ביד העפרון

ומייצר שוב גל...

 

מיכתב

לא עזבתי אותכה כיידעתי היטב

הטיול רק טרוף לעתיד

לא שברתי דלתות רק שברתי הלב

וסמכתי על זכר משמיד

לא ביזבזתי דקות-בן גדל בסימחה

עמ חוטימ בידיימ קשורות

בעיניימ עצומ בקשות לברכה

אדישות למען בחורימ

לא לבד עמ הימ מזיזה הגלימ

מרמזימ על עיסוק אהבה

אל תיכתוב לי מיכתב מי יומימ לא קלימ

זה הכול ניפגש עוד תיקווה.

 

ארשת סלידה על פנימ מוזרימ

היכרתי סוף-סוף אצמאות

והרס נפשי בין שחנימ הזרימ

סילק בנימוס הצביאות

חותמת עלי מפטיחה לי חיימ

פטורימ מי יאוש ומזל

ןהרס מוזר בלי עדות בדרכימ

מזמין לי שירות הסבל

תישלך ליכנפיימ לעומק סדות

תימחוק היומימ לא שלי

בערב שחור תיסתלק מיפרדות

תזכיר ליציור עמ דלי 

בשטך מילימ מצומצמ

נודדת שלי נשמה

עברתי גבולות בלי אדמ

סירבתי לירקוד על במה

סידרתי מקומ עמ דפימ

טעמתי אבק מפוזר

פגשתי פנימ עטופימ

ניתקלתי מיאיש האכזר

בערב לוחשת תפילות

בעיר עייפה ודפוקה

עמ רוח שלושימ מעלות

עמ זמן הזמין מידפיקה 

על הקריסות של בית הרוס

יושבת בדממה

אני פוחדת שוב לטוס

לעוף מיאדמה

טעמתי צליל דופק בלב

בהצגת דגלימ

לא מגדירה-זה יד כותב

עצרתי כצת גלימ

סיפור קצר ולא מציל

תביעות כיסו שולחן

בלי רחמימ בחרתי שביל

שמחתי על מיבחן

שלומ עולמ סגור דלתות

אחזור בעתידות

לא מחפסת שומ דתות

בלי סימני אחדות 

למלך

שכחתה השמש רומז בדממה

על דקות בלי החזר בלי עדות

מתרה מלחמות גמ היומ-אדמה

ופליטימ מיעבדות לעבדות

לא פיתרתי גורל לא מצאתי גרין

הטיול ממושך כבר שנימ

אין לי כוח לישכוח ואין להבין

ומצב כמו אומרימ-על פנימ

השלגימ שפתחו לי שמיימ כחולימ

האוויר עמ הבכי שגיות

עמ שפות מחפסת עקבות נמלימ

וקוראת בלי הסבר אגדות

לא שבורה מנסה בין כאב ורעל

בלי נרות עמ דגלימ לא ריקימ

אל תיכעס העתיד הוא תמיד מעורפל

בדרכימ עמוסות בפקקימ

 למלך

כן מלך שומחת קיבלה השפה

צלילימ מוזרימ הלשון

אינני יודעת-בגידה החלפה

ושוב בתחילת האסון

אינני יודעת עמ איזו כוכב

אפגוש את הערב מחר

באיזו מקומ הדלתות תוך הסתיו

עמ כמה מילימ מיעבר.

 הדרך שלי מובילה לחלומ

הוסתר בעיניימ טובות

בין כול הצבעיימ מזמינה רק כתומ

תוך אש שאפשר לכבות

בין כול העירימ מחםסת אחת

סמוך לעצימ הורודימ

אדמ מימסך כמו עכבר הנילכד

דומה ליאוש הצדדימ

פו שמש שוקעת כימעט כמו תיקווה

תקועה בביגדי השחור

ומוות מוזמנת כיאילו ניקבעה

שאין הוכחות על הבכור.

 

בתקופת אפרסק לא פגשתי אותכה

גמ תקופת ענבימ לא עזרה לי

ואלי לא הגיב שביקשתי סליכה

וסידר לי הלוח פטלי

אך ירדתי לתוך השנימ עמוקות

עמ ספרימ הפתוחימ לתפילה

ונישארתי לבד עמ אבק אגדות

והיכרתי חוקי אפלה

לא לצת מיהבאר הדלת שבורה

רק הפחד מסתיר הפני

מיהזכר ילדות כמו פעמ לא פתורה

כמו ההמ שירדו ליפני.

 

שלחתה רוח בחצות

אוררתה גמ אותי

עיר עצובה של מיפלצות

שברה שעון פרטי

בבית הרוס ביומ רביעי

ניקיתי מדרגות

שמעתי כול אל תיתבעי

עולמ מיאגדות

אני קיבלתי דש שלכה

ברחתי לחלומ

ושמ שיניתי לברכה

טיפות הגהינומ

 

לשון הפצצות וגמ כוח

ביטלתי אטמול בדממה

רצחו גמ אותי וגמ מוח

רצחו גמ את כול נשימה

ליברוח לעוף מיהסבל

אולי פיתרון היחיד

מטוס לא יקח את הזבל

מתוס הוא בודק כול פריט

אטמול שוב חלמתי על שקט

חלמתי על מוח חופשי

ספרימ יקרימ לי של בקט

קראתי ביומ גמ שישי

חושבת הרמתי ידיימ

חושבת קיבלתי פשרות

מצאתי לשון ובינתיימ

למדתי ליכתוב בקשות.

 

עד כן לא היפסקתי ליכתוב בקשות

עד כן ממשיכה תוך סיוט

עד כן מחכה לעורחימ ופגישות

חולמת עד כן על אחדות.

סמוך לתיפרת ביומ הנדיר

לובשת סמלות מיעבר

ולא מגדירה שמצב המחמיר

עבוד וקרוע וזר

בזרמ מילימ מכבסת חיימ

סולחת טיפשות וצביאות

ושוב מנסה לדבר עמ אחימ

ושוב מסרבת למות.

 

אני אחזיר לכה שקט

בערב בלי כוכב

אולי זה רוח מנדנד

עמ סיפורימ על סתיו

אולי זה עצב בלי סיבה

אולי עבר פגומ

כול יומ שלנו מסיבה

אז לא ליבכות-תקומ

מחר שוב שמש יחיך

וירקדו מילימ

וזמן ידריך כמו מתוך

בתוך בילבול גלימ. 

דש שלכה תימסור לכתובת-

עבר לפינה

תחת רוש והתיספורת

רוח עדינה

המילימ כתובות בעצב

תארוז מחר

מישפטימ קשורימ לקצב

תוך לשון ניבחר

תרמז לי מישמיימ

אחרי חגימ

המ סופרימ טיפות המימ

בזילזול חוקימ

דפדפימ ספרימ בחושך

מנתלימ כוכב

מוסיפימ כספימ לעושר

ושרימ לסתיו. 

 אולי רק תחוח חילק העולמ

ואיש מסוגל לבגידה

אינני קובעת טביעות הפיתגמ

נובעות מיפנימ השמדה

אינני קובעת סיכסוך הישן

ואפר מסתיר העבר

מולדת מולדת אך איפו עשן

מקיף המקומ האכזר

מולדת מולדת אפילו בלי שביל

בורחימ הבוגדימ בקלות

אולי עמ רצון לא ליסרוף-להפיל

דלתות ניפתחות למלכות.

הכול תלוי מיגובה

מעוף כימעט ניגמר

ומורידה הכובע

 ליכבוד יומי עבר

לא טסתי בשמיימ

לא טסתי באוויר

ומחכה ביןתיימ

בתור עלידו קיר

בתור עלידו עומק

בתור עמ יהודימ

קיבלתי את העונג-

לצת עמ העובדימ

שלומ עולמ פצוע

שלומ עולמ עצוב

סיימתי כבר רגוע

כי לא בנויע לכלוב

.

מיקלט שלי מיזמן ארמון

ניבנה מיאותיות

אל תחפסי הפעמון

בעצב של תביעות

מילימ שלי מיזמן בילבול

בשטך הנילכד

בלי שאלות עברתי גבול

בלי שמ ומעמד

לי אין דרכימ לחזרה

כי לב מיזמן קבור

מאמינה כבר לא זרה

בכפר של הכדור

המוח מסרב פשרות

עייף מיכול תפילה

מקומ דומה לבית קברות

מקומ באפלה

אני וצליל מי אחרון

יצחק על הגורל

רועד ביד העפרון

ומצייר שוב גל.

 

לא ניצחון אני חיפסתי

בין המילימ חוסרי מצפון

ומיזוודות שלא ארזתי

סיבחו אותי וגמ כיוון

בליהתפילות אינני דרך

לשומ מקומ בלי אמונה

וניצחון שלי בערך

תיסלך אחורה מדינה

בלי שומ פרטימ בירכו שמימ

עמ נקודות קטנות חיוך

בחרתי דרך פעמיימ

אותו מסלול כיוון הפוך.

 

רק תפסתי בחושך זנב

בין מילימ לא זרות מיילדות

רק סיימתי בחורף הקרב

לא מציל לא מוביל מיעבדות

ובניתי תביעות בתלונות

במקומ החלומ ושתיקה

לא ביקשתי מימכה מתנות

רק טיילתי בעיר עתיקה

אל תישפוט כול פסק דין אקבל

ביומימ מסתירימ הסודות

רק ניסיתי לינגוע בצל

רק ניסיתי לימצא העקבות.

 

שוב מידבר ליד הדלת

שוב חוגגת הצגה

בצפון יושן כינרת

לב בורח מימגה

שוב גשמימ ביומ עמ רוח

שוב עונה-תחילת גורל

חוק ניגמר אפשר לנוח

מי בתור ליתפוס מזל.

 

לא פתחתי שער רחמימ

היתקרבתי זה כול הסיפור

וטיילתי בלי צחוק בין עמימ

והייתי שקטה בכיפור

לא מצאתי תרופות אכזבה

לא שכחתי לשון הנדיר

ואיבדתי התור אהבה

וניסיתי לינשומ לא אוויר

לא הירווחתי גרבה באפסד

לא חלמתי על דרך זרה

לא קשרתי כולי עמ מוקד

ונישארתי לבד מול מראה

 

ארמון שלכה פתך דלתות

בערב בלי כוכב

ניגון עדין מיאגדות

סלך יומימ שלסתיו

בין ריקודימ מצאתי צליל

שלא היסביר לי כלומ

שכחתי עצב כמו מעיל

אולי בתוך דימדומ

מקומ עזבתי כמו פרפר

לבן עמ פס ככול

ולא חזרתי לעבר

בעיר קבורה בחול

 

באביב חגיגו החגימ

והיסכימו שפרי יש גמ מר

שכחו שסביב אבנימ

ו קראו למקומ כבר אתר

היתרגלו לחוקי אור חדש

היסתקלו רק קדימה מיצל

וסלחו את היומ החלש

את היומ העיור שחילל

והיחזירו כימעט האחדות

עמ שירי ותפילות החלמה

היתקרבו לשער מיעבדות

אך בבוקר פרצה מלחמה.

 

בלי ניסיון שלי קטן

חוגגת מדינה

ולא בוגד אחד-יומן

מיעבר לפינה

עמ אבנימ צועק סיכסוך

עזוב האמונה

בוכה אחד-אדמ נמוך

מיעבר לפינה

אתה אומר לא מכירימ

אחימ מיהשינאה

ואנשימ די אכזרימ

מיעבר לפינה

די למחקר בעט של דמ

וסלך כי מבינה

פו אדמה ליפני אדמ

מיעבר לפינה. 

שילבתי רוח עמ עבר

ברחתי מיעובדות

מחשב חיבקתי בלי עכבר

על השולחן פרדותת

בחשק מזמינה ספרימ

פתורימ מיקו שחור

טעמ מוכר של התמרימ

מזכיר טעמ לא בכור

ביומ חדש לא מבויימ

תקפתי חדשות

והיתרגלתי רק לימ

עמ אלף בקשות

 

 לעזוב המקומ ולישכוח

זה בעצמ כולה בקשה

תעזור לקבל לי כצת כוח

להיומ היסתיימה פרשה

אין לי קיצ אין לי סתיו אין לי חורף

יש יומימ עסוקימ בעבר

החיימ משלמימ לי כבר עודף

עמ כאב עמ הנוף נהדר

בחלומ שאטמול לא חלמתי

בדימדומ שכבש הלשון

לא מצאתי גרין ונירדמתי

עד הבוקר היומ הרישון

לעבור לעתיד עמ הרוח

וליתפוס הזנב של מזל

הכדור המיסקן כצת נפוך

רק מפתיך המשך מעורפל.

 חנוכיה תדליקי לי נרות

ביומ קריר בארצ לא זרה

חנוכיה תחזירי לי תיקוות

ותנתקי מימציאות מרה

לא מחכימ לנס איננו כוח

ברוח מגדלימ הילדימ

ומפנקימ הבקשות במוח

ומחפסימ מילימ הנחמדימ

אנחנו פו עברו לא רק אלפיימ

ללא ליספור שנימ מיהגלות

ומצילימ מיאבל רק שפתיימ

כן מצילימ תמיד בכול מלכות.

אל תישתוק פתחתי דלת

 ביומימ תקוימ בסתיו

וכתבתי על השלט

זה גורל ניגמר הקרב

אל תגיד נרות הידלקתי

בערימ כבורות בחול

לא בכיתי רק דפקתי

וניסיתי שוב לישאול

אל תישכח מקומ סידרתי

עמ האוזן מכשיבה

ותודה ששוב היכרתי

העקבות שלך תיקוה

אל תילך מילימ תליתי

על כנפיימ מחשבות

ובחושך שוב עליתי

לכוכב בשמ אבות.

הקשר נותק עמ שמיימ

ודלת סגורה למוחי

מילה שוב עצרה העוזניימ

מילה יחידה-תיברחי

עזבי המקומ ובחושך

אפילו אמ ימ מסוכן

אין זמן להציל את העושר

קחי רק את הלב ויומן

ואל תחשבי שספתיימ

לימדו עמ צלילימ לשחק

בילבלתי עמ זמן כבר אלפיימ

העפר חדש לא דופק.

 

 הגשמ מלטף פנימ

ביומ עצוב ומר

סיימתי דרך אבנימ

פו במקומ עכזר.

עברתי שתימ אשרה ספות

היכרתי חושך סתו

מיחג מוזר של מסכות

עד כן אף איש לא שב

זה סתמ חיוך בלי משמעות

בלי שומ סימן כאב

אולי קיבלתי אצמאות

אולי קברתי לב.

אספתי כצת מילימ בכיס

בזמן הביזיון

טיסת כנפיימ בלי קרטיס

גידלה בראש פיזמון

סרפתי עסק לא מוצלח

ברחתי מידתות

ושיר סיבכתי עמ אקדח

על קו סמוך פרדות. 

את ביזבזת את הזמן אחרון

עמ העודף סגרת את הכיס

פעמימ צילצל פעמון

לצין שמוכן כבר כרטיס

פעמימ נתשתי רכוש

לא שלגימ-חול נושק הידי

וביומ לא מוכר לא דרוש

רק הרוח בתור ליפני

תיברחי מיפנימ ערומימ

תמלאי עד הקו הירוק

ותגידי שלומ לאמימ

מימרחק לא קרוב לא רחוק.

 

ענן יחיד כימעט ורוד

תפס מקומ מולי

בלי שאלות-מה לעסות

היומ זמר כולי

היומ ליפני תקופת גשמימ

בבאר בלי שימחה

ניתקתי מוח מיכבלימ

חיכיתי לברכה

ו שוב לבד בין תיסכולימ

בדרך לא ברורה

ביומ שני ליפני גשמימ

עמ עיר בחול קבורה.