מיקלט שלי מיזמן ארמון
בנוי מיאותיות
אל תחפסי הפעמון
בעצב של תביות
מילימ שלי מיזמן בילבול
בשטך הנילכד
בלי שאלות עברתי גבול
בלי שמ ומעמד
לי אין דרכימ לחזרה
כילב מיזמן קבור
מאמינה כבר לא זרה
בכפר של הכדור
המוח מסרב פשרות
עייף מיכול תפילה
מקומ דומה לבית קברות
מקומ באפלה
אני וצליל מי אחרון
יצחק על הגורל
רועד ביד העיפרון
ומייצר שוב גל