אחרי האסון
לא כוכבימ פתחו דמעות
סיכסוך על הפנימ
גבולות היגדירו מדינות
מיאבל אבנימ
לא אדמות כבשו מילימ
בילבול סגר הלב
ספינות עזבו הנמלימ
וימ זכה כאב
לטוס לצת ולעבור
מישטך הנילכד
מי מיסתכל אחורה? דור
בלי שמ ומעמד
מקומ כמו קבר בלי כיסוי
כמו בכי בלי טיפות
ושביל מיזמן כבר לא סמוי
בין שתימ-עסרה ספות